You do not currently have permission to view the full text for this document. Please sign in to an account with an active subscription or contact support.
יעל מגל2 בעבודה זו אנסה לתאר את חוויותיי האישיות כפסיכואנליטיקאית מאז מעשי הרצח והזוועות שהתרחשו ב 7.10.23 בדרומה של ישראל והביאו למלחמה עקובה מדם משני צדי המתרס, בעזה ובישראל. ארצה להתבונן על משמעותו של המפגש ב’כאן ועכשיו’ שלי ושל מטופליי, נתונים בתוך קטסטרופה מתמשכת, תוהים בתוכנו, כל אחד בתוכו ובתורו, אם תהיה הטלטלה הרגשית הזאת בגדר קטסטרופה לעד או ‘שינוי קטסטרופלי’ המאפשר גדילה נפשית. אנסה להבין מה אבד בעבודתי האנליטית ומה מאפשר להשיב את האמונה והעבודה האנליטית על כנה, למרות המלחמה הנמשכת ואובדן התקווה. אתבונן על זהותי הפסיכואנליטית והלאומית הפצועות ועל האפשרות לשקמן. איעזר במחשבותיו של ביון על אודות האלמנטים הפסיכואנליטיים בקליניקה, שסייעו לי רבות בבניית זהותי במהלך הכשרתי כפסיכואנליטיקאית וכעת עומדים לי לעזר בהבנת המקום-בו-אנו חיים.